כשאנשים שואלים אותי "מה יש בתערובת שלכם?" אני תמיד מחייכת. כי התשובה היא לא רשימה יבשה של מדינות. זה סיפור של שישה אופיים שונים לחלוטין, שיחד יוצרים משהו שאף אחד מהם לא יכול היה ליצור לבד.
ברזיל: הבסיס שמחזיק הכל אם התערובת היא תזמורת, הברזיל הוא הבס. לא רועש, לא בולט, אבל בלעדיו התזמורת כולה מזייפת. פולי ברזיל מגיעים לרוב מאזורי גידול בגובה בינוני, מה שנותן להם גוף מלא, עומק אגוזי ומרירות עדינה שמאזנת את החמיצות של שאר הזנים. הם ה"כסא" שעליו כולם יושבים.
מה הוא תורם: עומק, גוף, יציבות.
קולומביה: המתיקות שמפתיעה קפה קולומביאני הוא אחד הנסחרים ביותר בעולם, ולא בכדי. הגידול בגבהים של האנדים, עם טמפרטורות לילה נמוכות ויום חם, יוצר פול עם מתיקות דבשית וחמיצות נעימה שמרימה את הכוס. בתערובת שלנו, הקולומביה היא זו שגורמת לכם לחשוב "יש פה משהו מתוק", גם בלי סוכר.
מה הוא תורם: מתיקות דבשית, עדינות, ארומה.
קוסטה ריקה: החמיצות שמאירה קוסטה ריקה היא ארץ קפה שמתייחסת לכל פול כמו ליצירת אמנות. שיטות עיבוד מדויקות ואזורי גידול עשירים מייצרים קפה עם חמיצות ברורה אך לא חריפה, חמיצות שמאירה את הכוס ומוסיפה חיות. בלי קוסטה ריקה, התערובת הייתה מרגישה שטוחה יותר.
מה הוא תורם: חמיצות עדינה, חיות, בהירות.
ניקרגואה: הנגיעה השוקולדית ניקרגואה היא אולי הזן הפחות מוכר בתערובת, אבל מי שמכיר, מכיר. פולי ניקרגואה גדלים בגבהים גבוהים ומביאים איתם עומק שוקולדי כהה, עם גוף מלא שמרגיש בכוס עד הלגימה האחרונה. הוא זה שאחראי לתחושת ה"שלמות" שיש לתערובת.
מה הוא תורם: עומק שוקולדי, גוף, מלאות.
טנזניה: הפרח שבכוס ממזרח אפריקה מגיע הזן הכי מפתיע בתערובת. קפה טנזני גדל בקרבת הר קילימנג'רו ואגם ויקטוריה, ומביא איתו ניחוח פרחוני ופירותי שאי אפשר לחקות. הוא לא דומיננטי, אבל כשמריחים את הכוס לפני הלגימה הראשונה, הוא זה שמדבר.
מה הוא תורם: פרחוניות, פירותיות, רעננות.
אוגנדה: הרובוסטה שמשלים הכל הרובוסטה היחידה בתערובת, וגם הכי חזקה מכולם. רובוסטה מאוגנדה ידועה באיכותה הגבוהה יחסית לרובוסטות אחרות, פחות מרה, יותר עדינה. היא זו שנותנת לתערובת את הקפאין, את הכוח, ובעיקר את הקרמה הזהובה והעמידה שאתם רואים בכוס.
מה הוא תורם: כוח, קפאין, קרמה זהובה ועמידה.
למה כל זן נקלה בנפרד?
זו השאלה שאני הכי אוהבת. כי כל זן הוא שונה. גודל הפול, צפיפותו, לחות הגרעין, כל אלה קובעים את הדרגה שבה הוא מגיע לשיא שלו. לקלות את כולם יחד זה כמו לבשל בקר ודגים באותה מחבת באותה חום, מישהו תמיד ייצא לא כמו שצריך. כל זן בתערובת שלנו עובר את הקלייה שלו בנפרד, בדיוק לנקודה שמוציאה ממנו את המיטב. ורק אז הם מתאחדים. זה הסוד.
שאלות נפוצות:
מה זה ששת המופלאים? ששת המופלאים היא תערובת הדגל של אספרסו בר, המורכבת משישה זני קפה שנבחרו בקפידה: ברזיל, קולומביה, קוסטה ריקה, ניקרגואה, טנזניה ואוגנדה רובוסטה. כל זן נקלה בנפרד בדרגה המותאמת לו.
למה שישה זנים ולא פחות? כל זן ממלא תפקיד שאחר לא יכול למלא. פחות זנים, התערובת מאבדת שכבות. שישה הוא המספר שבו כל הפרמטרים, גוף, חמיצות, מתיקות, ארומה וקרמה, מתאזנים בצורה מושלמת.
האם ששת המופלאים מתאים לאספרסו בלבד? התערובת פותחה לאספרסו ולקפוצ'ינו או לכל קפה עם כל חלב, עובדת נהדר גם במקינטה ובפרנץ פרס. לפילטר, פחות , מומלץ, כי קלייה בינונית-כהה מתאימה פחות לשיטה
מה ההבדל והיחס בין העראביקה לרובוסטה בתערובת? הערביקה (חמשת הזנים הראשונים) אחראית למורכבות, לארומה ולמתיקות. הרובוסטה (אוגנדה) נותנת את הכוח, הקפאין והקרמה. ביחד הם יוצרים כוס שלמה.
מאיפה מגיעים פולי הקפה בתערובת? מחמש מדינות שונות: ברזיל וניקרגואה מאמריקה הלטינית, קולומביה וקוסטה ריקה ממרכז ודרום אמריקה, וטנזניה ואוגנדה ממזרח אפריקה.
רוצים להכיר את ששת המופלאים מקרוב? לחצו כאן לעמוד המוצר ☕ נורית | אספרסו בר - espressobar.com